הפרוייקט
הבניין המקורי בן שתי הקומות עבר שחזור ושימור תוך הקפדה על גוונים, פרטים אדריכליים, תריסי עץ וחומרים התואמים את המבנה המקורי משנות השלושים של המאה העשרים.
מעל לשתי הקומות המקוריות, וכן בעורף הבניין, נבנו מרתף טכני, וארבע קומות חדשות, הכוללות דירות שניים ושלשה חדרים, מיני פנטהאוזים, ודירת פנטהאוז בקומה השישית בעלת מרפסת ענקית, המשקיפה ממעל על רחוב מרכז בעלי מלאכה השקט.
הבניין כולל 19 דירות. חדר המדרגות משמר ציורי קיר ופרטי עיצוב היסטוריים.
היסטוריית שכונת בעלי מלאכה
מרכז בעלי מלאכה היה התארגנות של בעלי המלאכה העצמאיים שהתחילה ביפו בשנת 1908.
הרוח החיה במרכז והאידאולוג שלה היה מנחם שיינקין שראה בבעלי המלאכה חלוצים. הוא ציין את בעל המלאכה כאדם עמל, רגיל, בינוני ופשוט שאינו מתכחש למסורת ולתרבות היהודית, ממנה הוא שואב את כוחו ... שיינקין ציין "ארבעה עיקרים" לבעל המלאכה, פשטות, חריצות, זהות יהודית ומקצועיות. "בעלי המלאכה" כתב שיינקין בתזכיר להנהלה הציונית, "המה רובם ככולם בעלי מקצוע מומחים שהתמחו במלאכתם .... בעל המלאכה למד את מלאכתו מנעוריו והזקין בה, ישנם כאלה שהמלאכה היא אצלם בירושה ויש להם כבר מסורת מקצועית ואל יהיה דבר זה קל בעינכם".
במגילת הייסוד של חברת מרכז בעלי מלאכה נאמר שמטרותיה הן:
“לארגן את כל בעלי המלאכה בארץ ובחו"ל, לבסס את מצבם החומרי והרוחני, להגן על התוצרת שלהם מתחרות בלתי נימוסית, המתנגדת לאינטרסים של הארץ, לעזור להם בשעת משבר וקיפאון בעבודה, להרים את גובה ההתפתחות המקצועית שלהם, לשכלל מקצועות שונים של עבודה ולעזור לפתח מקצועות חדשים, ולהרים את גובה השכלתו הכללית והמקצועית של בעל המלאכה – ואת שירותיה תיתן ההסתדרות רק לחבריה.”
בין השנים 1912 - 1913 הקים המרכז שכונה קטנה מעט מצפון לאחוזת בית. השכונה צורפה לתל אביב בשנת 1923.
יוזמי ההשתכנות במקום היו בעלי סדנאות ובתי חרושת קטנים, משפחתיים ובראשם מתתיהו וינוקור ומנחם שיינקין, על שמו נקרא הרחוב הראשי בשכונה, רחוב שיינקין.
שמות הרחובות נוספים בשכונה קרויים בשמות הקשורים למלאכה כגון רבי יוחנן הסנדלר, רחוב העבודה ועוד.
היסטוריית הבניין
בית שפרן נבנה בשנת 1927 ע"י האדריכל דב טשודנובסקי כבניין מגורים בסגנון אקלקטי.
האדריכל דב טשודנובסקי נולד בחרקוב אוקראינה (1883-1966) שם למד הנדסה. היה פעיל בהסתדרות הציונית ועלה לארץ בשנת 1920 מטעם התנועה כדי להכשיר עלייה של בני הקהילה המקומית.
הבניין נבנה עבור ישעיהו שפרן על אדמות אשכנזי סחרוב. ישעיהו שפרן נולד בפולין, היה עתיר נכסים, בבעלותו הייתה תחנת קמח ותחנת חשמל מונעת על ידי מים בעיר סוקולוב בפולין. הוא הגיע לארץ לצורך השקעה, חזר לפולין ונפטר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.
הבת השנייה של ישעיהו שפרן, רניה ירבורסקי, מכרה את חלקה בבניין לפני שנים רבות לדב שוכמן. הוא נולד בפולין ועלה לארץ בעיצומה של מלחמת העולם השנייה.
בבניין נשמרו פרטי נגרות רבים, כמו גם פרטי המסגרות בחדר המדרגות והמרפסות.
המבנה המקורי כלל 2 קומות ו-6 דירות (3 דירות בכל קומה). צורתו מלבנית והוא היה מקורה בגג רעפים בעל 4 שיפועים המוסתר מהחזית ע"י כרכוב מקושט (פרט אופייני לאותה תקופה).
המבנה נשמר לאורך שנים בצורה טובה, ללא תוספות לנפח המקורי.
חדר המדרגות בעל תכנית ייחודית – גרם מדרגות כפול מוביל מהפודסט לשני כיוונים שונים. המדרגות בחדר המדרגות הן מסוג פריקסט בטון אשר יוצרו במפעל של וילנד ביפו, מעקה המסגרות מקורי וכן אריחי הריצוף במעברים.
הציורים שנחשפו בחדר המדרגות הינם בעלי ערך אמנותי והיסטורי.
